שומת פיצוי בגין הפקעת קרקע

משרדנו מבצע הערכות שווי (שומות) לקרקע שהופקע ע"י המדינה (או רשות/גוף כפוף לה - זרועותיה), וכן בירידת ערך ליתרת הקרקע הנותרת לאחר ההפקעה.

אם נודע לך כי נכס מקרקעין שברשותך צפוי להפקעה, ולאחר מכן קיבלת הצעה ממע"צ או מהמדינה עבור הקרקע המופקעת, ולדעתך השווי של הקרקע שלך שווה יותר, הנך מוזמן ליצור קשר עם משרדינו, על מנת שיעריך את שווי ההפקעה, ואת שומה זו תוכל להגיש כנגדית לשמאות הראשונה, ולקבל פיצוי גבוהה יותר – כמובן באם חוו"ד השנייה תהיה גבוהה יותר, וכן שהם יקבלו אותה או את חלקה.

מהי הפקעה?

הפקעת מקרקעין הינה העברה כפויה, בתמורה או בלי תמורה, של מקרקעין (נדל"ן). הפקעת מקרקעין מתבצעת עפ"י חוק על ידי המדינה לצורכי הציבור, או על-ידי מע"צ (החברה הלאומית לדרכים), חברת החשמל, רשויות ציבוריות, והוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

מדינת ישראל משתמשת לעתים בצו הפקעה לצרכי ציבור על מנת להשתלט על קרקעות. לפי החוק, על הקרקע שהופקעה לשמש לצרכי כל הציבור באזור, ולכן השתמשה ישראל בשיטה זו בדרך כלל לסלילת כבישים.

מהם המקורות - החוקים הרלוונטיים/אפשריים להפקעה הם?

פקודת הקרקעות, רכישה לצורכי ציבור, 1943; חוק התכנון והבניה התשכ"ה1965-; חוק המקרקעין התשכ"ט-1969.

האם כדאי להגיש שומה נגדית לפיצויי הפקעה?

הסדר הפיצוי בקרקע חלופית הוא יוצא דופן, ולרוב נאלצים בעלי הקרקעות להיאבק על קבלת פיצוי כספי.

הפקעת קרקע הינה חוק ומעשה קשה המצווה בתורה ומודגם כחטא חמור:

"ארור מסיג גבולרעהו" (דברים כז').

"לֹאתַסִּיגגְּבוּלרֵעֲךָאֲשֶׁרגָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ" (דברים יט'); "אַלתַּסֵּגגְּבוּל עוֹלָם, אֲשֶׁרעָשׂוּאֲבוֹתֶיךָ" (משלי כב').

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן.  וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל-נָבוֹת לֵאמֹר תְּנָה-לִּי אֶת-כַּרְמְךָ וִיהִי-לִי לְגַן-יָרָק, כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי, וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו, כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ; אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ, אֶתְּנָה-לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה" (מלכים א' פרק כא').

מאמר על פיצויים לפי המשפט העברי:

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/25/02506.htm

פס"ד עיקריים בהפקעות:

·        פס"ד שיבלי של בית משפט עליון:

בבואנו לפרש את סעיף 1 לחוק היסוד עלינו לחתור להגשמת מטרתו ולהעדיף פירוש, שיתיישב עם מטרת חקיקתו ולא יביא לידי סיכולה של מטרה זו. מטרתו הברורה של חוק היסוד היא למנוע העברת הבעלות במקרקעי ישראל (פרט לחריגים שקבע המחוקק) לידיים פרטיות, בבחינת "והארץ לא תמכר לצמיתות". אם בא חוק היסוד לשרת מטרה זו, על שום מה עלינו ליתן לסעיף 1 שבו פרשנות מצמצמת ולומר, כי לא נתכוון סעיף זה אלא לאסור העברה רצונית של הבעלות ולהתיר העברת בעלות שאינה לרצונה של המדינה (או של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל)? והרי מקל וחומר, שאם נאסרה, במצוות המחוקק, העברה, חרף רצונה של המדינה לעשות כן, על אחת כמה וכמה שאין מקום להתיר העברת בעלות הנוגדת את רצונה של המדינה."

·        פס"ד פרלמן:

נקבע העיקרון כישוויה של קרקע המיועדת להפקעה לצורכי ציבור על ידי רשות ממלכתית (למשל: למטרת דרך ארצית) הינו למעשה חסר ערך מבחינת הנפקע במבחן שווי השוקמשמעות הדבר, כי הפיצוי שיתקבל בשלב ירידת הערך (סעיף 197 לחוק התכנון והבניה) הינו בפועלמלוא שווי הקרקע, או כמעט כך במקרה שאין לנפקע אפשרות לשימוש ביניים עד לתפיסת החזקה בקרקע.

• קודם
• הבא