מקורות תורניים לערכים במקרקעין

תוכן

  1. גדילת ירושלים:. 0
  2. משמעות הבית:. 0
  3. פרטיות הבית:. 1
  4. השגת גבול:. 2
  5. המלצת לרכישת נחלה:. 3
 

1.      גדילת ירושלים:

ירושלים בתקופת תחילת גאולה זו מגשימת נבואות על אדמת ציון: "כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם; וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים  וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ" (זכריה ח'), וממשיכה לגדול: "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ" (זכריה ב'), עד שכבר מורגש בה צפיפות אוכלוסין: "כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ. עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ: צַר לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה" (ישעיהו מט'), ואף על פי כן, לבירה נשאר קסם הקדושה וייחודיות, כגון אבני הציפוי לקירות החיצוניים: "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ" (ישעיהו נד').

2.      משמעות הבית:

המילה 'בית' חריגה בשפת הקודש, בעיקר בשורש המילה. האות יוד נשארת גם בהטיית המילה לרבים או בשייכות. לבית יש מהווה חשיבות עצומה באורח חיו של האדם: "וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת; וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ, נָתַן בְּיָדִי. אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה, מִמֶּנִּי, וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה" (בראשית לט'), וכן הבית מהווה חלק מתיאור הימים היפים, של ביטחון נפשי ומגורים בשלווה: "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן, וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל, יְמֵי שְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה'); " וְיָדַעְתָּ, כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ;  וּפָקַדְתָּ נָוְךָ, וְלֹא תֶחֱטָא" (איוב ה'), שאופן הבנייה שלו בצורה חכמה: "בְּחָכְמָה, יִבָּנֶה בָּיִת;  וּבִתְבוּנָה, יִתְכּוֹנָן. וּבְדַעַת, חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים" (משלי כד'), עד שלפעמים ההתקבעות בבית היא יותר מדי, וצריך לצאת גם למשימות ומטרות חיינו בחוץ: "הַעֵת לָכֶם אַתֶּם, לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים" (חגיי א'). מבית משפחתי וקטן, אנו נדרשים לבית כל העולם, ולמרות שהאלוקים איננו צריך בית: "כֹּה, אָמַר יי, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי, וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי" (ישעיהו סו'), הוא ברכתנו ואמצעי לקרבתנו לאלוקים: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" (שמות כה').

הבית כולל יחידות שונות ומגוונות לשימוש:

המרתף הינו מקום טבעי לקירור ולהגנה מפני השמש. בתקופת התנ"ך היו משתמשים בו כמקרר למזון, להגנה מחום השמש בימי חמסין, ולימוד תורה במהלך היום.

חדר המקרה הינו בית השימוש/השירותים, המהווה חדר גבוה וצידי שנושבת בו רוח (לאוורור החדר): " אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת-רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָה" (שופטים ג').

עליית הגג משמשת כמקום פנוי, כיוון שהגישה לשם פחות נוחה: "נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת-קִיר קְטַנָּה, וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה" (מלכים ב' ד'); "וְהִיא, הֶעֱלָתַם הַגָּגָה; וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ, הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל-הַגָּג" (יהושע ב').

לבית ראוי שיהיו חלונות כלפי חוץ, אך זאת בצניעות: "וַיַּעַשׂ לַבָּיִת, חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטוּמִים" (מלכים א' ו'); " מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל" (במדבר כד').

3.      פרטיות הבית:

התורה נותרת חשיבות לפרטיות בבית, ברמה גבוהה ממערכות המשפט המודרניות, למשל:  "כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ, מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ, לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ. בַּחוּץ, תַּעֲמֹד; וְהָאִישׁ, אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ, יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט, הַחוּצָה" (דברים כד'), חוק שאינו קיים כיום (לפי חוקי הוצל"פ ניתן להיכנס לבית החייב להוציא את רוב רכושו). דוגמא מעניינת לכך, בסדר גודל של כבוד העם (ולא רק כבוד האדם הפרטי), עמדה לזכותו של אחאב מלך ישראל: " כִּי אִם כָּעֵת מָחָר, אֶשְׁלַח אֶת עֲבָדַי אֵלֶיךָ, וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵּיתְךָ, וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ; וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ, יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ. וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְכָל זִקְנֵי הָאָרֶץ, וַיֹּאמֶר דְּעוּ נָא וּרְאוּ, כִּי רָעָה זֶה מְבַקֵּשׁ " (מלכים א' כ').

4.      השגת גבול:

נישה נוספת בערך הקרקע והבית, מדגישה התורה בפגיעה החמורה של השגת גבול - ולקיחת קרקע של אחר: "אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן" (דברים כז'); "אַל תַּסֵּג, גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ, אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם; וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא" (משלי כב'-כג'), וכך מומחש בסיפור הקשה של הפקעת קרקע: " וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן.  וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל-נָבוֹת לֵאמֹר תְּנָה-לִּי אֶת כַּרְמְךָ וִיהִי לִי לְגַן יָרָק, כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי, וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו, כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ; אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ, אֶתְּנָה-לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה" (מלכים א' פרק כא').

5.      המלצת לרכישת נחלה:

"נַחֲלָה מבחלת (מְבֹהֶלֶת) בָּרִאשׁוֹנָה; וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ (משלי כ') ועל כך מפרטת מגילת רז נהיה ב': " הבט̇ ברז נהיה [וקח מולדי ישע ודע מי נוחל כבוד ועמל"; ג' 12-8: "אביון אתה אל תתאו ז֯ו֯ל̇ת̇ נחלתכה ואל תתבלע בה פן תסיג גבולכה וא֯ם[‏ ]יֿשיבכה לכבודבה התהלך וברז‏ [נ]ה̇י̇ה̇ דרוש מולדיו ו֯א֯ז תדע נחלתו ובצדק תתהלך כ֯יֿ יֿג̇יֿה אל ת[אר‏]ה֯וֿ בכול דרכיכה̇ למכבדיכה תן הדר ושמו ה̇לל תמיד כי מראש הרים ראושכה ועם נדיבים הושיבכה ובנחלת כבוד המשילכה רצונו שחר תמיד".

נסיים בתפילה מה' אלוקינו, שמלבד מלחיות באמונה בבתינו הקט, נזכה לבנות ולראות את בניין בית המקדש, שמהווה בית לשלום עולמי: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יי בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹאיִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב'), לצד היותו: "כִּי בֵיתִי, בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו'), ובקדושה - ללא ברזל המסמל כלי חרב: " וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹקיךָ:  מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.   אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת מִזְבַּח יי אֱלֹהֶיךָ" (דברים כז'), ומרכיביו איכותיים: "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ; וַיִּסְפֹּן אֶת-הַבַּיִת גֵּבִים, וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א' ו').

כניסות: 6943
קטגוריה: מקורות וגישה מהיהדות עידכון אחרון ב-שני, 28 מאי 2018 נכתב על ידי מנהל אתר